פסק-דין בתיק ב"ל 11931-08

בפנינו תביעה שעניינה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק"), בכפוף לזקיפת הכנסה מנכסים שונים.

כללי

1.      התובע, יליד 1957, מתגורר עם פחרייה אשתו בבית שבבעלותו בשועפאט. בניו של התובע בנו דירות בנכס זה. לתובע ולאשתו נכסים נטענים בכפר סעיר שבנפת חברון, שם מתגוררים חלק מבני משפחתם.

2.      התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה בהפחתת הכנסות מנכסים בהתאם לחוות דעת שמאי לנכס בסעיר משנת 1992. בהחלטה מיום 1.8.06 אושרה לתובע (החל מחודש 7/06) גמלת הבטחת הכנסה בשיעור מופחת של 80%, בשל בעלות בנכס לפי סעיף 9(ג) לחוק. בשנת 2008 נשללה תביעתו של התובע עקב בעלות ברכב, התובע מכר את הרכב לבנו והגיש תביעה חוזרת. הנתבע ערך שמאות לנכסיו של התובע ובהחלטה מיום 18.12.08 נדחתה תביעתו החוזרת של התובע להבטחת הכנסה מחודש 8/08, בשל הכנסות שנזקפו מהנכסים במחנה שועפאט ובסעיר, העולות על גובה הגמלה. כמו כן חושבו ונזקפו הכנסות התובע מהנכס בשועפאט רטרואקטיבית משנת 2006.

3.      על דחיית תביעתו זו לגמלת הבטחת הכנסה מלין התובע בתביעה שבפנינו.

גדר המחלוקת

4.      בהליך זה הסכימו הצדדים כי לתובע ייזקף שווי זכויות הבנייה לדירות הבנים בשועפט.

5.      בהתאם להחלטות שניתנו בנדון וכעולה מטענות הצדדים, הפלוגתאות בתיק זה הן אלה:

6.      בדיון שהתקיים בפנינו ביום 29.12.10 העידו מטעם התובע מחד, התובע וכן אח אשת התובע עיסא אברהים טרוי, ומאידך מטעם הנתבע, העידו אשת התובע, אח התובע מוסא טרוי ואשתו נופא טרוי, וחוקר הנתבע עבדל רחמן. בנוסף הגיש הנתבע הודעות ומסמכים שונים.

דיון והכרעה

זקיפת הכנסות מנכסים

7.      ס' 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק") קובע כלל לפיו בחישוב הזכאות לגמלא תובא בחשבון הכנסה למבוטח מנכס אשר ניתן להפיק הימנו הכנסה, ובכלל זאת הכנסה רעיונית. קביעה זו מתיישבת עם הרציונל העומד בבסיסו של החוק, באשר - כפי שכבר נאמר רבות בפסיקה - " מטרתו של חוק הבטחת הכנסה היא לאפשר סיפוק צרכיו המינימליים, של מי שאין לו הכנסה מתאימה." (דב"ע נב/111-04 המל"ל נ' אל חג'וג'י פד"ע כד 507). גמלת הבטחת הכנסה איננה מיועדת למי שביכולתו להשתכר בכוחות עצמו, אם מעבודה ואם מנכס (דב"ע נא 04-28 מטלון נ' המל"ל, פד"ע כב  498, 500).

8.      לפיכך, נקבע בפסיקה, " נשללת בסעיף 9 לחוק הקצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא כי ניתן להפיק הימנו הכנסה מינימאלית. ההשקפה הגלומה בחוק היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפיק למצער, הכנסה מינימאלית" (עב"ל 685/05 שרון נ' המוסד לביטוח לאומי פורסם בנבו, ניתן ביום 27.10.06). ברי כי מי שיש לו באמתחתו ממון או נכסים עליו לממש אותם או לנסות ולהפיק מהם הכנסה בטרם יפנה לקופת הציבור. (ראו ב"ל (י-ם) 10289/08 קרמי נינה - בטוח לאומי (ניתן ביום 14.12.09) ; ב"ל (י-ם) 12779/05 גבארין סנא - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 11.11.2008)).

9.      הכלל הוא כי נטל ההוכחה מוטל על התובע. (דב"ע נב/0-100 המוסד לביטוח לאומי - אמנה אערער פד"ע כה 107, 111; דב"ע נא/0-108 עבדאללה עודה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג 480, 484; דב"ע ל 0-10 דוידיאן נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב 3, 9). נטל ההוכחה מוטל אפוא על כתפי התובע, להוכיח כי אין לייחס לו חלק בנכסים הנטענים.